התופעה המכוערת של תפיסת הכלב כאביזר אופנה או סמל סטאטוס, המתבטאת בהרבעה מחד ורכישה מאידך של כלבים גזעיים, נובעת מהרצון החברתי שלנו להראות מיוחדים, אניני טעם, ועוד. אולם, כאשר אדם קונה כלב גזעי, הוא בעצם עושה בדיוק ההפך: הוא רוכש אביזר שיש כמותו עוד מיליונים, שאין בו שום ייחוד, שאופיו, צבעו, גודלו, אורך חייו ואפילו מחלותיו ידועות ומאופיינות מראש, ללא אפשרות להכנסת גוון אישי או ייחודיות כלשהיא ב"מוצר" הנרכש.
כלבים גזעיים סובלים ברובם המוחלט מבעיות שונות המאפיינות את גזעם, לרוב אלו בעיות רפואיות שאין להן פתרון. הסיבה לבעיות אופייניות אלה היא שאם הכלב גזעי, ושני הוריו נושאים את גן המחלה, מן הסתם גם הוא יקבל את הגן הבעייתי. כלבי נקניק למשל סובלים מבעיות גב קשות, זאת כיוון שגזע זה פותח ע"י בני אדם ואינו גזע טבעי שהתקיים בעולם מעצמו. גזע זה של כלבים פותח על מנת לסייע לציידים להגיע לארנבות וחפרפרות המתחבאות במחילות צרות, ועל כן הוא פותח עם רגליים קצרות מאוד שאינן פרופורציונאליות כלל לגבו הארוך (מדי). זוהי רק דוגמא אחת. לכלבי פאג יש מחלה גנטית שמתפרצת ללא הודעה מוקדמת ומעוורת אותם ביום בהיר אחד, בוקסרים סובלים מבעיות עור, והרשימה ארוכה כאורך סוגי הגזעים הקיימים.
בנוסף, אנשים רבים מרביעים את כלבם או כלבתם בצורה פיראטית – כלומר, מזווגים בין כלבים שייתכן והתגלו כסובלים ממחלות גנטיות, בעלי אופי בעייתי ועוד. אז, כלבים אלו לא יקבלו "תעודת גזע" אך ייראו ככלבים גזעיים. בפועל, הרוכשים של כלבים כאלה מקבלים כלב ששילמו עליו מחיר גבוה, אך אין כל אישור לבריאותו או לאופיו הנוח ובעצם במקום כלב, הם רוכשים "חתול בשק". כך ייתכן ששילמו על לברדור נוח אך קיבלו כלב שמירה תוקפני.
בעיה אחרונה היא בעיית המוסר: כיום, כלבים רבים מיובאים מחוות באסיה הנקראות "מטחנות גורים". אם ביקרתם בתאילנד בשנים האחרונות ודאי נתקלתם בשלטים "כלבים גזעיים למכירה" במסעדות הישראליות ובמרכזי המבקרים. גורים אלו נולדו והוחזקו בחוות איומות בהן מחזיקים כלבים גזעיים בתנאי כליאה מחרידים ומנצלים אותם להמלטות והרבעה של הגזע. הגורים מוחזקים גם הם בכלובים צפופים, כמו תרנגולות בלול, עד שהם נמכרים הלאה. הצרכן הפרטי, שקונה בתחנה האחרונה, לא טורח להעסיק עצמו בשאלה מאין הגיע הגור שכרגע רכש, מדוע הרכישה התבצעה במדינת עולם שלישי שבה אין חוק לזכויות של חיות מחמד, ומיהם הוריו של הכלב הגזעי שכרגע בחר בחנות.
נקודה זו מובילה למסקנה חשובה לא פחות – האם אין מספיק כלבים מקסימים וחסרי בית בארצנו הקטנטונת ומרובת המכלאות שנוכל לאמץ, בטרם נטוס 11 שעות ונפרנס את סוחרי הכלבים הגזעיים חסרי המצפון?
התשובה היא – כן! יש מספיק כלבים גזעיים ומעורבים, המחפשים בית חם במכלאות, העמותות וההסגרים השונים ברחבי הארץ! בניגוד לכלבים גזעיים, כאשר אתם מאמצים כלב מעורב אין לכם ממה לחשוש בכל הנוגע לבריאותו. הוא לא יסבול ממחלה גנטית של כלבים גזעיים, ומבעיות נוספות של אופי. הוא יהיה בוודאות כלב חכם יותר מכלב גזעי, שכן קיבל תכונות של מספר גזעים בתוכו, והכי חשוב – הוא ייחודי, אין כמוהו עוד בעולם, לא תמצאו שני לו, הוא הוא הדבר האמיתי. אם תלכו איתו לגינה הציבורית תוכלו מיד לזהותו מבין הכלבים שנמצאים שם ולא תתבלבלו בגלל זהות חיצונית שמאפיינת כלבים גזעיים.
אימוץ כלב גזעי או מעורב ממכלאה עירונית, עמותה או הסגר עולה הרבה פחות. בנוסף, אין מה לחשוש לגבי אופיו של הכלב כיוון שהמטפל שלו (מתנדבי העמותה, עובדי ההסגר וכו') מכיר אותו והכלב מטופל על ידי וטרינר כך שמצבו הבריאותי ידוע גם הוא. הכסף שתשלמו במקרה זה מיועד כולו לכיסוי הוצאות עיקור, סירוס, חיסונים וטיפולים רפואיים אחרים שעבר הכלב ולא ילך להעשרת כיסו של סוחר כלבים או סתם ישראלי מצוי שחשב לעשות קופה על חשבון הכלבה שקנה.
לסיכום: עם ישראל סבל כל חייו מגזענות של העמים הסובבים אותנו ומגזענות בתוכנו אנו. לא היינו רוצים שהמעסיק, המפקד, או האהובים יקבעו את מידת חיבתם ורצונם בקרבתנו לפי מוצאנו ומידת "טוהר הגזע" שלנו. ומה ששנוא עליך – אל תעשה לכלבך!